ההטעיה נבנית בשני ערוצים:

• השם: שם בצליל גרמני הוא לרוב בחירה שיווקית מכוונת — לרכוב על המוניטין הגרמני. השם עצמו אינו מעיד על זהות היצרן או על קשר ממשי לגרמניה, ולכן דווקא כששם "נשמע גרמני" — זה בדיוק הרגע לבדוק מה עומד מאחוריו.
• הסיסמאות: "טכנולוגיה גרמנית" או "פטנט גרמני" עשויות להתייחס לרישיון על מנגנון הקליק, לרכיב מסוים או למכונות הייצור — אך אינן מעידות שהמוצר כולו יוצר בגרמניה. המוניטין הגרמני נבנה על מה שקורה בייצור עצמו: איכות ליבת ה-HDF, עמידות שכבת השחיקה, ובקרת האיכות שפוסלת לוחות פגומים. על אלה הפטנט לא אומר דבר — ו"פטנט גרמני" בלי מפעל גרמני לא נותן את מה שהקונה חושב שהוא מקבל.
• איך בודקים: חפשו על המוצר, האריזה או במסמכים הנלווים שלושה פרטים — ארץ ייצור, שם היצרן, פרטי היבואן. בישראל זו חובת סימון על פי חוק. מוכר שלא מציג את המידע בבירור — זה הרגע לעצור.

מחיר למ"ר הוא המספר שבו הצעות מתחרות — אבל הוא רק חלק מעלות הפרויקט. אליו עשויים להתווסף:

• שכבת בסיס, פנלים וספים
• הובלה והתקנה
• מע"מ — אם לא נכלל במחיר שהוצג
• פחת חיתוך, לרוב 5%–10% — קונים בפועל יותר מ"ר משטח החדר

כשכל הצעה כוללת רכיבים אחרים, השוואה לפי מחיר למ"ר היא השוואה בין מספרים שלא מודדים את אותו דבר — וההצעה ה"זולה" עלולה לצאת היקרה מכולן.

איך בודקים: בקשו הצעת מחיר כתובה לפרויקט כולו, והשוו בין הצעות רק לפי השורה התחתונה — כולל מע"מ.

גם כשהדגם והמק"ט תואמים להזמנה, אריזות מאצוות ייצור שונות עלולות להיבדל בגוון ובברק. לכן לא מסתפקים בשם הדגם — בודקים את תוויות האריזות ואת מראה הלוחות לפני ההתקנה. חשוב לדעת: אצל חלק מהיצרנים התקנה נחשבת קבלה של המוצר — תלונה על פגם גלוי לאחר ההתקנה עלולה להידחות. ואחרי שהפרקט הונח, קשה בהרבה להוכיח פער ולדרוש החלפה.

איך בודקים — לאחר האספקה ולפני תחילת ההתקנה:

• השוו יצרן, סדרה, דגם ומק"ט מול ההזמנה.
• ודאו שאין ערבוב אצוות — אם אין מספר Lot על האריזות, השוו את קוד ותאריך הייצור.
• פתחו לוחות מכמה אריזות והשוו בעין, באור טוב, מול הדוגמית. פתחו בזהירות — אריזה פתוחה עשויה להשפיע על החזרת עודפים.
• מצאתם פער? צלמו, עצרו את ההתקנה ופנו לספק בכתב.